הבן שלי חושב שהוא מנכ"ל העולם. זה מקסים וחמוד, אבל לפעמים צריך להזכיר לו שיש לו גם הורים, ושהוא עדיין לא מחליט הכול...
כדי לא להסתבך איתו, החלטנו לתת לו תחומי אחריות ששייכים רק לו! ככה אנחנו גם פנויים לדברים נוספים, וגם נותנים לו את הזכות להחליט על אותם תחומים. בדרך כלל זה מספק אותו.
למשל, הכדורסל שהוא קיבל מסבא וסבתא שלו, חתום על-ידי כל שחקני מכבי תל אביב: הכדורסל הזה הוא רק שלו. הוא יכול להחליט אם בא לו לשתף את בני הדודים שלו במשחק, או שלא. הוא יכול להחליט שעכשיו הכדורסל לא יהיה בשימוש שבועיים, כי חורף וקר. זה שלו, וזהו.
תחום נוסף הוא הבגדים שהוא לובש. הוא האחראי הבלעדי על הבגדים שלו. אנחנו כמובן מכוונים אם צריך ומזכירים לו את הפעם האחרונה שהוא הלך בבגדים קצרים לבית הספר באמצע החורף וחטף שפעת, אבל בגדול, הוא המחליט.
מאז שאנחנו מיישמים את זה, הוא קצת נרגע עם הרצון שלו להיות מנכ"ל העולם, או לפחות מנכ"ל משותף בבית. הוא קיבל את תחומי האחריות שלו, וזה כנראה משביע את רצונו, לפחות לעת עתה.
נסו את זה בבית עם הילדים –תנו להם באמת כמה תחומים שהם יהיו האחראים הבלעדיים שלהם. תופתעו לראות שהאחריות שלהם עולה כתוצאה מכך.
טיפ זה מבוסס על הקורס "איך לגדל ילדים בצורה מוצלחת", אותו אפשר ללמוד במרכז לסיינטולוגיה ישראל.
נשמח לשמוע פידבקים על יישום הטיפ או לענות על כל שאלה בנושא.
